top of page

וירחב בך השקט

השבוע ביצעתי רכישה שמאוד נדיר שאני מבצעת, יקרה מאוד שהמטרה היחידה שלה היא כיף - קניתי חופשת סקי לי ולאביב הבת שלי. ומהרגע שקניתי את החבילה התחלתי להרגיש רע, התכווצתי, ודיבור פנימי שלילי תקף אותי:

זאת החלטה לא אחראית.

בתקופה כזו צריך לחסוך כסף.

ומה אם יהיה משבר? כבר עכשיו יש משבר!

יש דברים יותר שימושיים שדחית את הרכישה שלהם, איזה סדר עדיפויות גרוע.

זה ממש בזבוז כסף.

מה עם קניית דירה? זה סכום יותר גבוה ממשכנתא של חודש.

הדיבור הזה לא היה כמו דיסוננס קוגניטיבי רגיל של אחרי רכישה כי לא הצלחתי להשתחרר ממנו במשך כמה ימים, הוא רק משך אותי למטה יותר ויותר ומילא אותי חרדות. לא הצלחתי להבין מאיפה זה מגיע ולמה זה קורה.

זמן לעשות מדיטציה ולראות מה עולה. כמה נשימות אחרי שהתיישבתי, ברגע שהתחלתי להרגיש שאני מחוץ למרוץ של החיים, עלה בי זיכרון ילדות.

בתור ילדה לא קיבלתי דמי כיס קבועים, לא הייתה לי יכולת לקבל החלטות קנייה עצמאיות, כל רצון שלי עבר דרך ההורים. בחוויה שלי, רוב הבקשות שלי לא נענו. והזיכרון היה של הפעם ההיא שביקשתי ללכת להסתובב עם חברות וכן קיבלתי כסף. אני חושבת שאמרתי להורים מראש שאני מתכננת לקנות מכתביות* כי רציתי המון זמן, לכולם היו אוספים מכובדים ולי - פחות. הלכתי לחנות כלי כתיבה והסתובבתי בין המדפים בתחושת עונג של עושר ושפע, תחושה נעימה, הרגשתי כל-יכולה. התלבטתי הרבה זמן מה לקנות ובסוף בחרתי כמה חבילות של המכתביות הכי שוות, שהיו בעיניי הרכישה הכי מוצלחת בעולם. כשאמא שלי באה לאסוף אותי הראתי לה בהתרגשות ובגאווה מה קניתי, והתגובה שלה שברה את עולמי: את כל הכסף בזבזת על זה? למה לא שמרת חלק מהכסף?

אני לא זוכרת את המילים המדויקות אבל אני זוכרת את ההתרסקות של הנשמה שלי. מפסגת העולם אל קרקעית התהום. מתחושת מסוגלות לתחושת כשלון. בזיכרון הזה מצאתי את הצבע והעוצמה של התחושות שהסתובבתי איתן השבוע.

נזכרתי כמה זה מטורף שהחלטות הקנייה שלנו, ההתנהלות הכלכלית וכל מערכת היחסים שלנו עם כסף, מבוססת על קשרים שנרקמו בילדות, בדיוק כמו הדפוסים של כל מערכות היחסים האחרות בחיים שלנו. אבל כסף – הוא נתפס בעינינו כרציונלי, משהו שמנהלים ועושים, אנחנו לא נותנות מקום לעולם הרגשי המורכב שקיים סביבו, כשלמעשה, אם נכיר, נעמיק, ונחשוב על המורכבויות שאנחנו מביאות לתוך המערכת הזו, יש לנו אפשרות לייצר שינוי מהפכני בחלק מאוד מרכזי של החיים שלנו.

אחרי שהבנתי את המורכבות הרגשית סביב החופשה, התחלתי לספר לאנשים שאני נוסעת, הפסקתי להסתיר את זה כאילו עשיתי משהו אסור ואני מרשה לעצמי להתחיל להתרגש כבר עכשיו. כל פעם שהתחושה הרעה זוחלת מחדש לתוכי אני מזכירה לעצמי שהנאה היא חלק גדול וחשוב במערכות היחסים שלי ואין באמת סיבה שאני לא אהנה גם מהכסף שבחיי. בשבוע הבא אני הולכת להנות בזכות הכסף עם אביב, שהבטחתי לה כבר לפני שלוש שנים שניסע יחד אבל הקורונה עיכבה את זה. אביבי התרגשה בטירוף כבר מהרגע הראשון שסיפרתי לה ואני לאט לאט מצטרפת אליה. התכנון הוא להתנתק באופן מוחלט מהמרוץ של החיים כי כל התנתקות כזו היא בעצם בריאות.



*מכתביות הן ניירות מכתבים ומעטפות מעוצבות, לפעמים אפילו עם ריח ומדבקות. פעם נייר היה ה-דבר.


128 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page