top of page

מגע הזהב של מידאס

מכירות את זה שהסנדלר הולך יחף? אז השבוע זה היכה בי שהתנהלתי סביב פרויקט רכישת הדירה שלנו באופן שיצר אצלי מלא תסכול, בלבול וחוסר התקדמות. כל החודשים האחרונים של החיפוש לא הצלחתי להבין למה בפעמיים הקודמות בהם קנינו דירה זה היה ממוקד, פשוט ומרגש והפעם סוג של סיוט מתמשך. והשבוע, בעקבות חלום שהיה לי, הבנתי שהבעיה מתחילה במטרה לא ברורה ואסטרטגית זיג-זג.

אחת המשימות המאתגרות בגיבוש אסטרטגיה היא להבדיל בין מטרות לבין הדרך והאמצעים. כשמצליחים להבחין ביניהם מתקבלת פריצת דרך בהבנה של הכיוון הייחודי עבורנו והמימוש נעשה קל וטבעי. מה המשמעות העמוקה של ההבחנה הזו? מטרה ארוכת טווח היא יציבה, לא משתנה באופן קיצוני, היא מוטיבציונית והיא החמצן שמדליק את אש העשייה שבתוכנו כי היא שיקוף של מציאות שבה אנחנו רוצים לחיות. הדרך והאמצעים רצוי שיהיו גמישים ונתונים לשינויים, כי החיים בלתי צפויים ומשתנים בקצב מטורף. אנחנו צריכים, בקלילות יחסית, לעצב מחדש את הדרך בהתאם לשינויים במפת השחקנים ואת האמצעים בהתאם לכלים העומדים לרשותנו ואשר משתכללים כל הזמן. אני חושבת על זה כמו על המבט בגלישה, הוא רחוק ויציב, מחזיק אותנו בתנועה קדימה בעוד הגוף משתנה בהתאם לזרימה (אני די גרועה בזה בינתיים) אבל גם ביוגה למבט יש תפקיד דומה, לייצר אחיזה ולאפשר שיווי משקל, סביבו ניתן לנוע בגמישות וביציבות לכל כיוון (בזה אני דווקא מאוד חזקה).

בגישות אסטרטגיות קלאסיות, מטרת העל היא להשיא רווחים, כלומר – עוד כסף. הפעם הראשונה שהתחלתי להטיל ספק ביכולת של כסף להחזיק אסטרטגיה הייתה בשנת 2007, כשעבדתי בסיטיבנק והמשבר הכלכלי פרץ. באותה תקופה, השאיפה לעשות עוד כסף היתה ללא ספק גורם מוטיבציוני מאוד חזק והיא הציתה אש באנשי השוק הפיננסי, אבל כשהתחילה הקריסה, ראיתי שהאש הזו היא פצצה מתקתקת בידיים שלנו.

מאז, אני במסע לחיפוש אחר מודלים אלטרנטיביים. אני קוראת קייס סטדיז בלי סוף, תולעת של ספרי אסטרטגיה, ועדיין נמצאת בתהליך לנסות מודלים אחרים ולנסח אותם. בינתיים, המסקנה הברורה והחד משמעית היא שאסטרטגיות יציבות ומצליחות לאורך זמן כשכסף איננו מטרת העל. אז מה הוא כן? או אמצעי, גורם מאפשר ומסייע, למימוש אסטרטגיה או תוצאה מדידה וחיובית במקרים של הטמעת תכנית פעולה טובה.

איך זה קשור לדירה? בפעמיים הקודמות היה לי חלום ברור של איזו דירה אני רוצה לקנות ומה סדרי העדיפויות שלי וזה מה שהוביל את התהליך. רעש של מתווכים הופחת, כל מה שלא התאים לחלום בכלל לא עלה לדיון ולא היו לי הרבה התלבטויות. הפעם שכחתי לחלום והתעסקתי במחירי השוק, בתחזיות הכלכליות ובהחזרי המשכנתא. מצאתי את עצמי מפוזרת בין כמה אזורים במדינה, כמה סוגי השקעה ובחוסר בהירות כללי לגבי מה אני מחפשת. ברור שכסף הוא פקטור מרכזי בקבלת ההחלטה ושיש תקציב מוגבל ויכולת החזר מסוימת אבל הקושי הגדול ביותר בתהליך עצמו הוא ההתפזרות, המחשבות המעייפות, האנרגיה שמתבזבזת על אפשרויות לא רלוונטיות. את החלומות שלי אני מכירה, הם מלווים אותי כמה שנים טובות, אבל לאן השוק ילך – אני לא יכול לנבא וגם אף אחד אחר לא באמת יכול לדעת, כולם מהמרים. אז אני חוזרת לחלום, להתמקד במטרת העל שלי ולוודא שהכסף ישרת אותה.




137 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page