מאז שאני גרה בחיפה אבל רוב החיים והחברים שלי בתל אביב, חזרתי להיות בת 20 שמסתובבת עם תיק גדול וקורסת על ספות. אם רכבת ישראל הייתה מפעילה את הקו מתל אביב לחיפה גם בלילה כנראה הייתי מעדיפה לחזור הביתה, אבל כל עוד הרכבת האחרונה יוצאת ב 21:30 אין לי באמת ברירה.
גם השבוע נשארתי לישון אצל חברה והמתוקה הזמינה אותי להצטרף לאימון הבוקר שלה. יש לה מאמנת פרטית שמגיעה אליה הביתה פעמיים בשבוע כבר שנתיים והיא מאוד אוהבת ומעריכה אותה. ההזמנה הוצגה בצורה מספיק מפתה כדי שאהיה מוכנה לוותר על היוגה שלי והאמת, היה ממש נחמד. יחס יותר אישי, חברה אהובה לצידי ועבודה עם שרירים חדשים ששכחתי שקיימים.
רגע לפני שנפרדתי מהחברה, שאלתי אותה כמה אני משלמת לה על השיעור, חשבתי שנכון להתחלק במחיר כי הזמן ותשומת הלב של המדריכה התחלקו בינינו. ואז, היא סיפרה שבדיוק קיבלה הודעה מהמדריכה שמחיר של שיעור זוגי הוא 100 ש״ח נוספים על המחיר הרגיל.
למה?!
מצד אחד, המדריכה לא נדרשה לשנות שום דבר בהתנהלות הקבועה שלה, זמן העבודה והנסיעה שלה היה אותו זמן בדיוק, ללא עלויות נוספות של אירוח או שכר דירה – אז למה לבקש 100 ש״ח נוספים?
מצד שני, אם היינו מגיעות אליה מראש ביחד ושואלות מה המחיר של אימון זוגי, סביר להניח שהייתה מבקשת מחיר מעט יותר גבוה ממה שהיא מבקשת על אימון פרטי כי זו הזדמנות להרוויח יותר ומבחינתנו כלקוחות זה עדיין יוצא פחות לכל אחת מאשר אם נתאמן בנפרד. אבל האם בגלל שאנחנו לא יודעות מה המחיר לשיעור פרטי, היינו מסכימות על כל מחיר שתציע לזוגי? אם כן, המשמעות היא שחוסר השקיפות במדיניות התמחור עומדת לצידה. איך העולם שלנו יראה אם תהיה שקיפות רדיקלית של כל המחירים על כל הדברים בעולם?
כמובן שהפעם שילמנו. זה קורה לעיתים קרובות שלא נעים לנו להגיד כלום ואנחנו פשוט משלמות. זה אף פעם לא נעים לדבר על כסף. גם לחברה אמרתי ״נכון שאם לא הייתי שואלת לא היית מספרת לי את כל הסיפור הזה עם המחיר?״, ״ברור שלא״ הייתה התשובה שלה. יש איזה מסך עדין מאוד של רגישות סביב כסף שאנחנו לא מסירות, אולי כדאי לנו להסיר אותו? כי עכשיו כשאני חושבת על זה, מרוב שנזהרנו בדברינו, פשוט שילמתי 100 ש״ח לחברה אבל בסוף יצא שלא התחלקתי איתה על עלות השיעור כמו שתכננתי לעשות מראש. כל כך רצינו לשים את זה מאחורינו ולצאת מאזור חוסר הנוחות ששכחתי את המטרה הראשונית.
היבט נוסף של הסיפור הזה הוא שהמדריכה לא עדכנה מראש שיש הבדל במחיר. החברה הודיעה לה לפני השיעור שאני אצטרף, היא יכלה לענות ישר שזה יעלה יותר אבל היא הודיעה רק אחרי. ממש כמו הסיפור שהיה לי השבוע עם חברת הניקיון.
__________________________________________________
למצוא מנקה בחיפה היה אחד התהליכים המתסכלים ביותר של המעבר. מכיוון שהמלצות לא ממש זרמו דרך רשת החברים הדלה שלנו כאן אז פתחתי חשבון בהלפבוק והתחלתי לעבוד באיתור ומיון מנקים (ים זמן עבודה של התכתבויות, שיחות ותיאומים). אלה שכבר הגיעו לדירה לנקות נעלמו כהרף עין; או שהם הבריזו או שעשו הסבה מקצועית או שעברו לגור בעיר אחרת או שפשוט היו ממש גרועים. לבסוף, הגיעה המלצה מחברים שאמרו מראש ש״היא מנקה טוב כשהיא מגיעה״ ואכן, היא היתה מבריזה באופן קבוע אבל בלי סדר הגיוני שאפשר לחזות מראש ויום אחד היא פשוט לא הגיעה ביום ובשעה שקבענו וגם הפסיקה לחזור להודעות. בשלב הזה כבר הייתי מוכנה לשלם כל מחיר כדי שהמשימה הזו תרד ממני ושהבית יהיה נקי. החלטתי לבדוק סוכנות ניקיון. המחיר הוא 130 ש״ח לשעה כולל ביטוח לאומי וקבלת חשבוניות מס, לא כולל הברזות. יקר, אבל יותר זול משעת עבודה שלי. לקחתי.
הדירה הקודמת שלנו היתה 112 מ״ר שלקח 4 שעות לנקות, הדירה הנוכחית קצת פחות מ 100 מ״ר אז הנחתי שלא ייקח יותר מ 4 שעות. מנהלת הסוכנות טענה בתוקף שאין מצב לנקות בפחות מ 5 שעות, סיכמנו על 4.5 וזה אכן הספיק. בהתאם, גם בניתי את לוז הפגישות שלי. באחת הפעמים, נכנסתי לשיחת זום לפני שהמנקה סיימה את העבודה ויום אחרי קיבלתי חיוב גבוה יותר משהוסכם, היא כתבה שנשארה לעבוד יותר מ – 5 שעות. ביקשתי ממנה בשיחה ובכתב להקפיד על המסגרת גם כדי שאוכל לתאם את הלו״ז שלי וגם כדי שאוכל לנהל את התקציב המשפחתי בהתאם.
השבוע שוב קיבלתי דרישת תשלום של חצי שעה נוספת. מה עושים?
אני מתקצבת פרויקטים אסטרטגיים על פי הערכת זמן מסוימת, אם יש חריגה בזמנים יש שתי אפשרויות שעומדות בפני: או לקחת אחריות ולספוג את הפער כדי להגיע לתוצר שהובטח או לשוחח עם הלקוח במקרים של שינויים בלתי צפויים ולבחון הרחבה של היקף הפעילות. האם אני יכולה לצפות את אותו הדבר מצוות הניקיון? שיסיימו בזמן ואם לא יספיקו את כל העבודה יעדכנו אותי במקום? האם הייתם משלמים על תוספת הזמן שחורגת מההסכם?
השיחה עם המנהלת הייתה מלאה רגש, הטיעון המרכזי שלה היה שהעובדות לא יהיו מרוצות מזה ויעזבו, היה גם ניסיון להפיל את המצב על המצפון שלי. כבר הייתה לנו שיחה בדיוק כזו בעבר ולכן הפעם הזו הייתה אמורה להיות הפעם שבה אני לא משלמת את התוספת והיא לוקחת אחריות על המצב. אבל זה לא קרה. שילמתי, ברור ששילמתי. אבל האם הדרישה שלי הגיונית בכלל? אולי כדאי לשחרר את גבולות ההסכם הנוקשים ופשוט לזרום עם המצב? הרי התוצאה היא שהבית שלי יהיה נקי יותר. אולי הסכמים רק מגבילים את הזרימה של כסף כערך חליפין ואם היינו משחררים אותם או בונים מודלים של הסכמים גמישים היה קל יותר לשפע לזרום בעולם? דילמה.